עת"מ 53589-10-13

תקציר

העותרים ביקשו להסדיר את מעמדו של אחד העותרים, אזרח פיליפיני הנמצא בקשר עם אזרח ישראלי, באמצעות הגשת המסמכים הנדרשים לרשויות בישראל. עם זאת, בדיקת המסמכים שהוגשו העלתה סתירות שהובילו את הרשויות לדחות את הבקשה ולקבוע כי היא מזויפת. העותרים טענו כי ההחלטה שרירותית ובלתי מידתית, שכן הסירוב התבסס אך ורק על הצגת מידע כוזב. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית, המקנה שיקול דעת רחב לשר הפנים בבואו להחליט על כניסתם ושהייתם של אזרחים זרים. נמצא כי הדרישה להגשת מסמכים אותנטיים היא סבירה ולגיטימית, ולמדינה יש סמכות לאכוף דרישות אלה. בית המשפט הסכים עם החלטת הרשויות, שכן העותרים הגישו מסמכים מזויפים, שהפרו את הדרישות המפורשות. יתר על כן, ניסיונם של העותרים לתקן את הטעות באמצעות הגשת מסמך מפוקפק נוסף העלה חשש למהימנותם. מאחר שהעותרים לא הקפידו על הנוהל והגישו מסמכים מזויפים, לא ראה בית המשפט כל פגם בהליך קבלת ההחלטות של הרשויות. בית המשפט הדגיש כי לאזרחים זרים אין זכות מוחלטת להיכנס לישראל, והחלטת המשיב הייתה סבירה בנסיבות העניין. לפיכך נדחתה העתירה, והחלטת הרשויות לדחות את הבקשה התקבלה.