תפ"ח 58432-10-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונש שיש להטיל על הנאשם, שהורשע בשורה של עבירות לרבות עבירת מין, עבירות אלימות ועבירות נלוות נוספות. העיקרון המנחה, כאמור בסעיף 40ב לחוק העונשין, הוא עקרון ההלימות, המבטיח כי קיימת התאמה הולמת בין חומרת העבירות, אשמתו של הנאשם והעונש שהוטל. על פי תיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לערוך בדיקה תלת-שלבית בבואו לגזור את דינו של נאשם בגיר. ראשית, עליה לקבוע האם העבירות הן חלק מאירוע בודד או ממספר אירועים. שנית, עליה לקבוע את תחום הענישה המתאים בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. לבסוף, על בית המשפט לקבוע את העונש בטווח שנקבע. הכרעת הדין מדגישה את חומרתן של עבירות מין ואלימות במשפחה, ואת הצורך בענישה מחמירה להשגת הרתעה אישית וציבורית, גמול והגנה על שלום הציבור. השופט מציין כי העבירות שביצע הנאשם כלפי בת זוגו נופלות לקטגוריה של ריבוי עבירות נלוות ולכן יש לראות בהן אירוע בודד. לפיכך, יש לקבוע טווח ענישה הולם אחד לכל מעשיו של הנאשם. טווח זה, שנקבע כ-36 עד 60 חודשי מאסר, מבוסס על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה הבינונית-גבוהה ונסיבות ביצוע העבירות. בהיעדר נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם הענישה, יש להטיל את עונשו של הנאשם בתוך תחום זה. נשקלת פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, לצד נסיבות מקלות כגון היעדר עבר פלילי מצד הנאשם, קבלת אחריותו ורצונו המפורש לעבור טיפול טיפולי. בהתחשב בכל הגורמים הללו, השופט מציע עונש של 40 חודשי מאסר, הנספרים מיום מעצרו, יחד עם עונשי מאסר על תנאי נוספים ופיצויים למתלונן. עוד ממליצה השופטת שלא לחייב את הנאשם בתשלום קנס, בהתחשב במכלול הנסיבות. לבסוף, נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום, ופסק הדין מותר להתפרסם ללא כל פרטים שעשויים להוביל לזיהוי המתלונן.