ע"א 5381/91

תקציר

המבקשים הגישו תביעה נגד המשיב, בא כוחם לשעבר, בטענה כי גזל כספים וסחורות. המשיב ביקש עיכוב הליכים עד לסיום חקירת משטרה קשורה, תוך שימוש בזכות השתיקה שלו כחשוד. בית המשפט המחוזי נעתר תחילה לעיכוב ההליכים, אך בהמשך דחה אותו לאחר שגילה כי המשיב נמלט מהארץ. בית המשפט פטר את המשיב מלהשיב על שאלון המבקשים בהליך הביניים, בנימוק של זכות השתיקה. המבקשים ערערו וטענו כי אין לפטור את המשיב מלהשיב על שאלותיהם. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בקובעו כי זכות השתיקה של המשיב אינה משתרעת על הליכים אזרחיים. בית המשפט קבע כי אמנם זכותו של המשיב לסרב להשיב על שאלות מפלילות, אך אין לו זכות שתיקה מוחלטת בתביעה האזרחית. בית המשפט הגיע למסקנה כי על בית המשפט המחוזי להחליט על אילו שאלות יוכל המשיב לסרב להשיב על סמך כללי הפללה עצמית, תוך הבטחת חסינותו תוך שמירה על זכותם של המבקשים להליך הוגן. ההחלטה התהפכה והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. השופט גולדברג והשופט מלץ הסכימו עם פסק הדין.