תפ"ח 1139/08

תקציר

הנאשם הואשם בניסיון רצח, חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי חברתו לשעבר, אותה רדף בסכין בכוונה לדקור אותה. האירוע התרחש שנה לאחר פרידתם, כאשר הבחין הנאשם במתלוננת הולכת עם שתי בנותיה הקטינות ורץ לעברה כשהוא חמוש בסכין. המתלונן הצליח להימלט ולזעוק לעזרה, נאבק בנאשם ולבסוף אחז בסכין. הנאשם נשך וחנק את המתלונן אך נמלט מהמקום כאשר שכן התערב. המתלונן סבל מחבלות, בהן שטף דם גדול, חבלות ושריטות. הנאשם הודה תחילה במשטרה והצהיר על כוונתו לרצוח את המתלוננת בשל תסכול ממערכת היחסים השבורה ביניהם. עם זאת, במהלך המשפט הוא העיד הפוך, וטען כי מעולם לא התכוון לרצוח אותה. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ועקבית, נתמכת בראיות חיצוניות, לרבות הודעותיו של הנאשם עצמו במהלך מעצרו. עדותו של הנאשם נחשבה כתפושה, שכן היא סתרה את הודאותיו הקודמות ולא הייתה סבירה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה של ניסיון רצח, שכן מעשיו הצביעו על כוונה להרוג, והיסוד הנפשי של העבירה היה מרוצה. בנוסף, נדחתה טענת הנתבע לפטור מחמת חרטה, שכן לא הוכחה באופן משכנע. השופט הציע להרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום – ניסיון רצח לפי סעיף 305(1), חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334+335(א)(1) ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. שני השופטים האחרים הסכימו. לפיכך, הורשע הנאשם בכל הסעיפים.