עע"מ 963/11

תקציר

הערר מתייחס לפרשנותו של סעיף 109א לחוק התכנון והבניה, העוסק בהקמת ועדה להשלמת תכניות כאשר הוועדה המחוזית לא עמדה בזמן שהוקצב על ידי המחוקק למתן החלטה. המערערים טענו כי מינוי ועדה כזו נתון לשיקול דעת, ואילו המשיבים טענו כי היא חובה. עוד טענו המערערים כי הרכב הוועדה צריך להחריג נציג של הוועדה המקומית במקרים בהם קיים ניגוד עניינים, ואילו המשיבים טענו כי החוק מחייב מינוי נציג כזה, וממילא עקרון הבטלות היחסית חל במקרה זה. הערר הוגש על ידי עיריית נתניה וגורמים נוספים כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מרכז להקים ועדה להשלמת תכנית נת"/620 בנתניה, שלא אושרה בפרק הזמן שנקבע. התוכנית כוללת פינוי אתר פסולת, הסדרת שמורת אירוס והקמת מתחמי מגורים ומלונאות. בית המשפט המחוזי קבע כי מינוי הוועדה הוא חובה וכי יש מקום לנציג הוועדה המקומית בה, גם אם קיים ניגוד עניינים, והורה לוועדה המקומית למנות נציג ניטרלי. השופט רובינשטיין קבע כי לשונו הברורה של החוק ותכליתו מלמדות כי מינוי הוועדה הוא חובה. הוא הוסיף כי ההיסטוריה החקיקתית תומכת במסקנה זו, וכי מטרת החקיקה היא לייעל ולקצר הליכי תכנון. באשר להרכב הוועדה קבע כי עקרון ניגוד העניינים מחייב מענה קונקרטי, וכי במקרה זה יש לשמור על מינוי הנציג בהתאם לעקרון הבטלות היחסית. השופטת חיות הסכימה עם מסקנה זו, אך הציעה לעכב את החלק האופרטיבי של פסק הדין בחצי שנה כדי לאפשר למחוקק לדון בבעיה. השופט עמית הסכים עם דעות חבריו.