ע"א 4675/17

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור על החלטתו של השופט א' ספדי מבית משפט השלום בבית שאן, אשר פסל עצמו מלדון בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה בשל חשש למשוא פנים. התיק יועד תחילה לשופט אחר, אך הועבר לשופט ספדי. לאחר שבחן את הפרטים, זיהה השופט ספדי ניגודי עניינים פוטנציאליים, שכן עבד בעבר במשרד עורכי דין הקשור לייצוג הנאשמים, אם כי בסניף אחר, ופסל את עצמו כדי לשמור על מראית עין של צדק. המערער, למרבה ההפתעה, התנגד לפסילה זו, בטענה כי היחסים אינם מהווים עילה למשוא פנים וכי השופט מילא את חובת הגילוי. יש לציין כי המשיבים תמכו בפסילה. השופט ספדי שב והדגיש כי אין לו יחסי עבודה מהותיים עם הגורמים הרלוונטיים והביע היכרות טובה כללית ללא קשרים עסקיים או אישיים ספציפיים שיש בהם כדי להשפיע על היעדר משוא פנים. הוא הדגיש כי פסילה מוצדקת רק במקרים חריגים שבהם עלול להתעורר חשש ממשי למשוא פנים שיפוטי. בערעור נטען כי הפסילה משבשת שלא לצורך את הסדרי הדין השיפוטיים ונושאת השלכות על מקרים דומים. בסופו של דבר, אישר בית המשפט לערעורים את פסילתו העצמית של השופט ספדי בשל קשרים כספיים לא פתורים עם סניף טבריה של משרד עורכי הדין, למרות שהיה בטוח כי לא קיימת משוא פנים של ממש. התיק הועבר לשופט א' רבהון, וההכנות למשפט נמשכו. הערעור נדחה ללא צו להוצאות, תוך הדגשה כי פתרון ולו מראית עין קלה ביותר של אי תקינות חיוני לשמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.