עת"מ 44699-07-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה המערערת על ההחלטה לקזז אחוז מכספי התמיכה במוסדות לרפואה גריאטרית בשל עיכובים בעמידה בלוחות זמנים. בית המשפט לא מצא עילה משפטית להפוך את החלטת הגוף המנהלי המשיב. לגוף זה הייתה סמכות לאכוף ניכויים כפי שהותוו במבחני התמיכות, שהתבססו על שנת הפתיחה המתוכננת של המוסדות. מאחר שהעותר זכה לתמיכה לפני מוסדות אחרים, היה מצופה מהם לעמוד בקפדנות במועדים. בית המשפט קיבל את טענות העותרת בדבר השיהוי, אך מצא כי הגוף המינהלי כבר שקל אותן והפעיל את שיקול דעתו כראוי. המוסד לא סיפק הצדקות משכנעות לעיכובים ולא עמד בנטל ההוכחה בדבר נסיבות בלתי צפויות. זאת ועוד, מגפת הקורונה וההליכים המשפטיים נלקחו בחשבון בהחלטת הגוף המינהלי, וטיעוני העותר בחזית זו לא היו משכנעים. ככלל, בית המשפט לא ראה פגם בהתנהלות הגוף המנהלי ואישר את החלטתו לנכות רק 10% מכספי התמיכות למרות השיהוי העולה על שנה. העתירה נדחתה, והעותר חויב בכיסוי הוצאות המשיב.