ת"א 35202-04-11

תקציר

המקרה המדובר הוא תביעת רשלנות כנגד מדריך טיולים וחברה. התובע סבל לכאורה מפגיעה בעיניו בעת ביקור במערת נטיפים בסלובניה. השופט בוחן את טענת הרשלנות בהליך בן שלושה שלבים. ראשית, השופט בוחן אם קיימת חובת זהירות מושגית, ופוסק לטובת התובע, תוך הכרה באחריותו של הנתבע במקרה זה. שנית, השופט בוחן אם הייתה הפרה קונקרטית של חובת הזהירות. כאן, השופט מצדד בהגנה, וקובע כי הנזק לא היה צפוי באופן סביר וכי האתר היה בטוח, עם סטנדרטים בטיחותיים גבוהים. בנוסף, השופט אינו משתכנע מגרסתו של התובע לאירוע, שאינה ברורה וסותרת גרסאות אחרות של האירועים. התובע אינו מצליח להוכיח את נסיבות האירוע, שהן קריטיות למקרה. השופט גם דוחה את הטענה כי יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבע, שכן הדרישות לכך אינן מתקיימות. תחת זאת, השופט מוצא את גרסתו של הנתבע אמינה, וקובע כי התנהלותו של המדריך הייתה סבירה, במיוחד בהתחשב בתקני הבטיחות של האתר ובפעולה המהירה שננקטה לאחר שהתובע נפגע. בסופו של דבר, התביעה נדחית, והתובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך הדין בסך 30,000 ₪.