ת"א 47963-08-23

תקציר

פסק הדין תומך בתפיסה של גילוי מרבי בהליכים אזרחיים. השופט פוסק לטובת בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ספציפיים. ההחלטה מבוססת על עקרון ההגינות הפרוצדורלית והחתירה לחקר האמת. על פי פסק הדין, המבקשים אינם נדרשים להוכיח את הרלוונטיות המוחלטת של המסמכים אותם הם מבקשים, כל עוד הם יכולים להוכיח כי למסמכים עשויה להיות משמעות בהליך. עם זאת, השופט מדגיש כי יש לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב וכי אין להפוך את תהליך הגילוי ל"מסע דיג". כן נבחנת תלותם של המבקשים בגילוי המסמכים המבוקשים ובנטל הפוטנציאלי המוטל על המשיבים. במקרה דנן, השופט מורה למשיבים לחשוף את הסכמי השכירות הנוגעים למרתף הבית משנת 2019, מתוך אמונה שהם רלוונטיים לטענות המבקשים בדבר פגמים נסתרים. השופטת מתירה גם חשיפת התכתבויות שניהלו המשיבים, פולשניות ככל שיהיו לצדדים שלישיים, תוך הדגשת חובתו של בא כוח המבקשים לנהל חקירה נאמנה. החלטה זו מהווה קבלה חלקית של בקשת הגילוי של המבקשים, ונושא ההוצאות יטופל בסיום ההליך. פסק הדין נועד לאזן בין גילוי נאות לבין יעילות פרוצדורלית, תוך חתירה לחשיפת האמת תוך הגנה על זכויותיהם של כל הצדדים המעורבים.