עע"מ 3907/12

תקציר

המשיב הגיש עתירה לביטול חיובי ארנונה, בטענה לשיהוי בלתי סביר והתיישנות. עם זאת, מצא בית המשפט כי הליכי הגבייה, כפי שנטען על ידי המערערת, לא היו ידועים למשיב, עובדה שניכרה בפסק דינו של בית משפט קמא. הבחנה זו מייחדת מקרה זה ממקרים רלוונטיים קודמים בהם הנישומים היו מודעים להליכי גבייה. כתוצאה מכך, תקופת ההתיישנות לא החלה. לפיכך, הערעור לביטול חיובי המס נדחה. בית המשפט גם בחר שלא להתעמק בעניינים אחרים שהועלו בפסק דינו של בית משפט קמא, והותיר אותם לדיון עתידי. החלטה זו היא סופית: הערעור נדחה, והמערערת אחראית להוצאות המשיב, שישולמו מהערבות הבנקאית שהעמידה המערערת, בסך 30,000 ₪.