רע"פ 3490/09

תקציר

במקרה שהוצג בפני בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין נהיגה במהירות של 147 קמ"ש באזור של 90 קמ"ש, בהתבסס על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה. בתחילה, עורך דין שנכח בדיון הראשון ביקש דחייה, אך בשל טעות מנהלית, לא המבקש ולא בא כוחו נכחו בדיון שנקבע מחדש. כתוצאה מכך, ניתן פסק דין בהיעדרם, שהסתיים בהרשעה, פסילת רישיון לחודשיים, ארבעה חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס של 1000 שקל. בהמשך ביקש המבקש לבטל את פסק הדין, תוך שהוא מציין את טעותו של משרד עורכי הדין ואת אחריותו הלא ודאית לעבירה, אם כי לא פירט מי נהג בפועל ברכב. בקשתו נדחתה. הוא ערער לבית המשפט המחוזי מרכז, וחזר על טעותו של משרד עורכי הדין כסיבה לאי הופעתו. במהלך הדיון חשף בא כוחו כי אדם נוסף, קובי בן לולו, נהג ברכב. בית המשפט אישר ערעור מתוקן עם קנס הוצאות אך בסופו של דבר דחה את הערעור. בית המשפט מצא את איחורה של הטענה כי בן לולו נהג ברכב חלש וציין את עברו התעבורתי העשיר של המבקש עם 92 הרשעות קודמות. בהדגישו כי טעות של עורך דין אינה מצדיקה בדרך כלל ביטול פסק דין, אישר בית המשפט את ההחלטה המקורית. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, בטענה להקלה בעונשו בשל תצהירו החשוף של בן לולו. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי לא הוצגה סוגיה משפטית מהותית המצדיקה דיון שלישי, ופסק הדין הראשוני נותר ללא ערעור באמצעות טיעון משפטי משכנע. הבקשה נדחתה בסופו של דבר ב-4 במאי 2009.