ה"פ 48135-05-13

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה את בקשת המבקשים לסעד זמני. המבקשים ביקשו לקבל גישה למשקמם דרך כביש כניסה מרחוב בן ציון פוגל, שנחסם על ידי המשיב שנתיים קודם לכן. החלטת בית המשפט מבוססת על מספר גורמים. ראשית, המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה לגשת לנכסיהם מרחוב מסוים, שכן תוכניות העיר הקיימות אינן מאפשרות גישה כזו. שנית, בקשת המבקשים מבקשת לשנות, ולא לשמר, את הסטטוס קוו. חסימת הכניסה התרחשה לפני כשנתיים, ומאז לא הגיעו המבקשים לשטחם בדרך זו. שלישית, המבקשים התמהמהו בהגשת בקשתם לבית המשפט, דבר שיכול היה ליצור מצב בו עולות עובדות חדשות, ולהקשות על שינוי המצב הקיים. שינוי המצב הקיים אינו מוצדק במקרה זה, במיוחד בהתחשב בכך שזכויות המבקשים כבר נפגעו, והבקשה לסעד זמני נועדה ליתן סעד ולא למנוע פגיעה נוספת. בנוסף, המבקשים לא הוכיחו די הצורך כי התועלת שבמתן הבקשה עולה על החסרונות, מה גם שתחום השיפוט של המשיב אינו כולל את המושב שבו מצוי רכושם של המבקשים. לבסוף, בית המשפט מטיל ספק בשיקולים השוויוניים סביב הבקשה, ומציין כי התנהלות המבקשים וחוסר הדחיפות פוגעים בבקשתם לסעד זמני דחוף. משכך, הבקשה לסעד זמני נדחית, והמבקשים נדרשים לשאת בהוצאות המשיב.