עע"מ 17043-07-25

תקציר

בפנינו ניתוח משפטי של החלטה בבית המשפט העליון, כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג, בערעור מינהלי (עע"מ 17043-07-25). הערעור הוגש על ידי התנועה לחופש המידע נגד צבא הגנה לישראל, ונסוב סביב החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערערת לפסיקת הוצאות משפט. **הרקע העובדתי:** ההליך החל בפנייה של התנועה לחופש המידע (להלן: "המערערת") לצבא הגנה לישראל (להלן: "המשיב") לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. הבקשה לא נענתה במועד הקבוע בחוק. בעקבות זאת, הגישה המערערת עתירה לבית המשפט המחוזי. אף לאחר הגשת העתירה, חלף זמן משמעותי (כחצי שנה) עד שהמידע המבוקש הועבר לידי המערערת. בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה מיצתה את עצמה, אך סירב לפסוק הוצאות לטובת המערערת, בנימוק שהמשיב פעל לצורך מתן המענה, תוך התחשבות במדיניות מקובלת ובמלאי התיקים העמוס של המשיב. על החלטה זו הוגש הערעור הנוכחי. **הניתוח המשפטי:** כבוד המשנה לנשיא סולברג מצא טעם בטענות המערערת. הוא הדגיש כי על אף שהמשיב בסופו של דבר נענה לבקשה, הדבר אירע רק לאחר הגשת עתירה לבית המשפט, וכי המענה התעכב באופן משמעותי מעבר למועדים הקבועים בחוק. המשנה לנשיא ציין כי "מצב דברים זה, בו נותרת המערערת בחסרון כיס, אך משום שעמדה על זכויותיה והגישה עתירה מוצדקת לבית המשפט – מעורר, לדידי, קושי ממשי". **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **חובת הגילוי והעמידה במועדים בחוק חופש המידע:** פסק הדין מדגיש את החשיבות שבית המשפט מייחס לעמידה בדרישות חוק חופש המידע, ובפרט למועדים הקבועים בו למתן מענה לבקשות. אי-עמידה במועדים, אף אם המידע נמסר בסופו של דבר, אינה נעלמת מעיני בית המשפט ועלולה להוביל לפסיקת הוצאות. 2. **הצדקה לפסיקת הוצאות במקרים של עיכוב:** הנימוק המרכזי להחלטת המשנה לנשיא נוגע להצדקה לפסיקת הוצאות גם כאשר העתירה "מיצתה את עצמה" ללא דיון פורמלי. המצב בו אזרח או עמותה נאלצים להגיש עתירה מינהלית כדי לממש את זכויותיהם החוקיות, ובעקבות כך נגרמים להם הוצאות, מצדיק, במקרים רבים, פסיקת הוצאות לטובתם. זאת, גם אם הגורם הנתבע משתף פעולה לאחר הגשת העתירה. 3. **התמודדות עם עומס תיקים:** המשנה לנשיא מתמודד עם הנימוק של המשיב בדבר עומס תיקים. בעוד שהוא מכיר בכך ש"מלאים ידי המשיב בעניינים רבים", הוא אינו רואה בכך כהצדקה מלאה להימנעות מפסיקת הוצאות כאשר המערער נאלץ לפנות לבית המשפט בגין עיכובים שלא לצורך. ההחלטה מכוונת ליצור תמריץ לגופים ציבוריים לעמוד בחובותיהם החוקיות בזמן. 4. **הפסיקה כהדרכה:** הפסיקה של בית המשפט העליון, כפי שבאה לידי ביטוי באזכור תקדימים רלוונטיים (עע"מ 226/23 ועע"מ 74365-09-24), מחזקת את העיקרון כי יש לעודד גופים ציבוריים לפעול בשקיפות ולעמוד בחובותיהם על פי חוק. 5. **הצעה לפתרון דיוני:** המשנה לנשיא מציע למשיב להסכים לקבלת הערעור. בכך מוצע למשיב "לתקן" את החלטת בית המשפט המחוזי. ההצעה כוללת שני מסלולים לקביעת ההוצאות: הסכמה בין הצדדים (שתכלול התייחסות להוצאות בשתי הערכאות) או הכרעה על יסוד הכתובים (לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי). מסלול זה נועד לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך דיון נוסף. **סיכום:** החלטת כבוד המשנה לנשיא סולברג מהווה הבהרה חשובה בדבר חשיבות העמידה בחובות על פי חוק חופש המידע, ובעיקר בכל הנוגע למועדים. היא מדגישה את העיקרון כי הגשת עתירה מינהלית מוצדקת, אף אם היא מובילה רק למסירת המידע ללא דיון, עשויה להצדיק פסיקת הוצאות משפט, וזאת כדי לאפשר לאזרחים לממש את זכויותיהם מבלי להיפגע כלכלית. ההחלטה אף מעודדת את המשיב לקבל את הערעור ולפתור את סוגיית ההוצאות בהסכמה או בהכרעה מהירה, כחלק ממגמה של יעילות דיונית.