בש"פ 9359/16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לביקורת שיפוטית על צו מעצר. השופט מגיע למסקנה כי יש לאפשר את הערעור על המעצר על בסיס מנגנון הבדיקה הדו-שלבי הקבוע בסעיף 22ב(א) לחוק המעצרים. בשלב הראשון קובע בית המשפט האם חלופה כלשהי יכולה, עקרונית, למתן את הסכנה הנשקפת מהנאשם. אם לא, בית המשפט אינו צריך לבחון חלופות ספציפיות. במקרה זה, השופט שוכנע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב גבוהה מכדי שכל חלופת מעצר, לרבות פיקוח אלקטרוני, תהיה מתאימה. החלטה זו מוצדקת בחומרת העבירות המפורטות בכתב האישום, הכוללות עבירות נשק, ובעברו הפלילי של המשיב. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בעמדה זו, תוך הדגשת הסכנות הכרוכות בעבירות נשק. יתר על כן, השופט מדגיש כי שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב, מה שהופך את המקרה הנוכחי למקרה חריג. בסופו של דבר, נצטווה המשיב להישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.