ת"ט 348-03-24

תקציר

הנתבע ביקש זמן נוסף להגשת התנגדות, אשר נדחתה בשל חוסר הצדקה ונסיבות מיוחדות. השופט קבע כי הזכות להליך הוגן ולצדק טבעי מחייבת לאפשר לנאשם להתגונן, אך עליו לספק טיעונים קונקרטיים ולעמוד בלוחות זמנים פרוצדורליים. במקרה זה, התנגדותו של הנתבע התעכבה באופן משמעותי, תוך הצגת נימוקים מעורפלים שלא היו ראויים. טענותיהם בנוגע לביצוע השיקים – שהם נגנבו, נמסרו על ידי שליח או לא נחתמו – היו סותרות. יתר על כן, הנתבע לא הכחיש את הקשר עם התובע או את החוב, אלא רק טען טענה סתמית של זיוף חתימה ללא ראיות. השופטת הדגישה את חשיבות הוודאות הפרוצדורלית והדיונים במועד, ובמקרה זה, חוסר המעש של הנתבע והסתמכותו על עזיבתו הנטענת של התובע לא היוו סיבה מוצדקת לעיכוב. ללא הצדקה לעיכוב וסיכויי ההצלחה קלושים, דחה השופט את בקשת הארכת הזמן ואת ההתנגדות עצמה. הנתבע חויב לכסות את הוצאות התובע, כאשר הסכום ינוכה מהחוב בתיק ההוצאה לפועל.