ב"ל 15588-08-23

תקציר

ערעורו של המערער נדחה. המערערת טענה כי הוועדה האחראית לא יכלה להסתמך על בדיקת שמיעה ספציפית מיום 21.10.2020, שכן תוצאותיה סותרות את הכרת המוסד לביטוח לאומי בליקוי של המערערת כפגיעה בעבודה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לוועדה שיקול דעת רפואי עצמאי להעריך את מצבו של המערער וכי חוות דעתה אינה כבולה להכרת המכון. בית הדין הסביר כי חלוקת האחריות בין המכון לוועדה ברורה, ובסמכותה לקבוע את דרגת הנכות הנובעת מפגיעה בעבודה. כמו כן, בית המשפט ציין כי הוועדה קיימה את פסק הדין החוזר, שחייב אותה לשקול מבחנים וטיעונים קודמים. עוד צוין בפסק הדין כי התייחסותה של המערערת לחוזרים העוסקים בנפגעי עבודה אינה מחייבת את הוועדה. מאחר שהערעור הסתמך על טיעון משפטי מוכר ולא שקל את שיקול דעתה העצמאי של הוועדה, חויב המערער לשלם את הוצאות המשיב. למערער זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.