ת"א 49298-03-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה של התובעים להסיר את החיסיון הרפואי ולחשוף את זהותם של מטופלים שהמוניטור הרפואי שלהם התריע בפני צוות בית החולים על בעיות אפשריות. הנתבע טען כי הדבר יפגע בפרטיות המטופלים. בית המשפט הכיר בכך שגם סודיות רפואית וגם פרטיות הם ערכים חשובים אך אינם מוחלטים. במקום זאת, יש לאזן אותם מול ערכים חשובים אחרים, כגון צדק וחיפוש אחר האמת. במקרה זה קבע בית המשפט כי זכותו של המטופל לפרטיות גוברת על האינטרס הציבורי בצדק ובאמת. לפיכך, היא פסקה לטובת הסרת החיסיון. עם זאת, כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות, הורה בית המשפט לחשוף רק את שמות החולים ומספרי תעודות הזהות שלהם, ורק לבית המשפט ולצדדים המעורבים. בנוסף, שמה של מחלקת בית החולים יישמר חסוי, והדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות. הטיפולים הספציפיים והפרטים הרפואיים של החולים יישארו בלתי נחשפים. בית המשפט הדגיש גם את חשיבותו של משפט הוגן ואת חובתם של עדים להעיד, במיוחד כאשר הדבר יכול לסייע בקביעת האמת בתיק. באשר לטענת הנתבעת בדבר הרחבת החזית, קבע בית המשפט כי טענתה הנגדית של התביעה בעניין התראות מוניטור ותגובת הצוות מצויה בגבולות המחלוקת ואינה מהווה הרחבה בלתי קבילה. הנאשם הונחה למסור את המידע המבוקש בתוך 14 יום, והתיק נקבע למשפט סופי. שני הצדדים חויבו להתייצב לדיון מקדמי, והנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות בסך 1,800 שקל, ללא קשר לתוצאות המשפט.