ע"א 3820/22

תקציר

בפסק הדין מיום 18.8.2022 דחה בית המשפט בקשה לסעד זמני במסגרת ערעור, לאחר עיון מקיף בבקשה ובהתייחסויות הכרוכות בה. אמות המידה למתן סעד כזה, כפי שנקבעו בפסקי דין קודמים, חייבו הן סיכויי ערעור חיוביים והן איזון נוחות לטובת המבקש. עם זאת, במקרה זה, התנאים לא הצדיקו את ההקלה. בית המשפט הדגיש כי בתיקי נדל"ן, סעד ביניים הוא בדרך כלל סביר יותר כאשר הנכס הוא למגורים או בעל ערך ייחודי למבקש, או אם קיים סיכון של מכירה לצדדים שלישיים אשר עלול לסבך את החזרת המצב לקדמותו. המבקשים, חסרי תושבות או סיכון מכירה צפוי בקרקע, לא הראו נזק פוטנציאלי בלתי הפיך. יתר על כן, ערעורם ערער במידה רבה על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, הנוטה פחות להתערבות ערכאת הערעור. הדבר הפך את סיכויי הערעור שלהם לבלתי ברורים, וצמצם עוד יותר את טענתם לסעד זמני. בנוסף, מתן הסעד יפגע ללא הצדקה בשיקול דעתו של בית משפט השלום, שכן טרם הסתיימו ההליכים לסילוק המבקשים. פסק הדין לא קבע באופן סופי את המשך ההליכים בבית משפט השלום, אותו יש לבחון בנפרד. הבקשה נדחתה בסופו של דבר, וצו ארעי שהוצא בעבר בוטל.