ת"א 278/04

תקציר

התובעים, שהם יורשיהם של אוטו הלר ואנני קונירש, טוענים כי ארנסט הלר, אחיו של אוטו הלר, קיבל כספים ממכירת שני נכסים השייכים לאוטו הלר ואנני קונירש, אך לא העביר לתובעים את חלקם בכסף. הנכס הראשון היה בבעלות אוטו הלר והנכס השני היה בבעלות אנני קונירש. הנכסים הוחרמו על ידי השלטונות הגרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, ארנסט הלר תבע את הנכסים בחזרה ולאחר מכן מכר אותם לארגון יהודי, הוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה (JCC), וקיבל כסף בתמורה. ארנסט הלר נפטר בשנת 1996. התובעים תבעו בשנת 2002 את אלמנתו של ארנסט הלר, אריקה הלר, ואת ילדיהם, צבי הלר, אסתר מויאל וגבריאל מויאל, על חלקם בכסף ממכירת שני הנכסים. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. נמצא כי צבי הלר ואסתר מויאל היו מודעים לזכויותיהם של התובעים בכסף, אך סייעו לאביהם לנכות אותו מהתובעים. לפיכך, הם חויבו להשיב לתובעים את חלקם בכסף, שעמד על סך של 2,573,241.9 ₪. עם זאת, לא היו די ראיות כדי להראות שגבריאל מויאל היה מעורב במעשה הפסול, ולכן התביעה נגדו נדחתה. השופטת דחתה גם את תביעת התובעים לנזק לא ממוני מאחר שלא הוצגו ראיות. התובעים קיבלו 600,000 ₪ מהנתבע צבי הלר ו-2,200,000 ₪ מהנתבעת אסתר מויאל, הן בריבית והן בהוצאות. התובעים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע גבריאל מויאל.