עמל"ע 45952-12-11

תקציר

הערעורים שהגישה עו"ד פרידה ישראלוביץ מערערים על פסק דינו של בית הדין הארצי למשמעת מפברואר 2012, שאישר את הרשעתו של בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב בעבירה על מספר הוראות בחוק לשכת עורכי הדין. האישומים נגד ישראלוביץ' נגעו לייצוג לקוחות בעסקת נדל"ן. היא הורשעה בפגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת איש מקצוע, אך זוכתה מפנייה לצד מיוצג ומשימוש בשפה מאיימת. בית המשפט המחוזי גזר עליה שלוש שנות מאסר על תנאי וקנס של 6,000 שקל. הן ישראלוביץ' והן הוועדה המחוזית תל אביב של לשכת עורכי הדין ערערו על פסק הדין – ישראלוביץ' ביקשה לבטל את הרשעתה, ואילו הוועדה המחוזית ביקשה להחמיר בעונשה. בית הדין הארצי אישר את ההרשעה, אך ביטל את הקנס, בהתחשב במצבו האישי הקשה של ישראלוביץ'. בית המשפט מצא כי זיכויה של ישראלוביץ' על ידי בית המשפט המחוזי באישומים ספציפיים לא מנע את הרשעתה ב"סעיפי האישום" הכלליים יותר, שנועדו ללכוד מגוון רחב של התנהגויות העלולות לפגוע בכבודו של מקצוע עריכת הדין או להיות בלתי הולמות אותו. בית המשפט פירט את נימוקיו להבחנה בין אישומים אלה ומצא כי הרשעתו של בית המשפט המחוזי באישומים אלה מוצדקת. ערעורה של ישראלוביץ' לבית המשפט העליון התמקד בערעורים פרוצדורליים, בטענה שלא ניתן לה משפט הוגן, ולגופם של סעיפי הסל. לטענתה, העובדות כפי שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי אינן תומכות בהרשעה באישומים אלה. שופט בית המשפט העליון דחה טענות אלה ואישר את פסק הדין של בית הדין הארצי במלואו. השופט העיר על יסודיות החלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר ולא מצא עילה להתערב בממצאיהן העובדתיים או המשפטיים. פסק דין זה דוחה את ערעוריה של ישראלוביץ' ומחזק את הסנקציות המשמעתיות נגדה.