ב"ל 24798-02-18

תקציר

התובעת, שעבדה כעוזרת בית, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בבקשה להכיר במספר רב של נפגעי עבודה לפי חוק 79 לחוק הביטוח הלאומי, תוך שימוש בפסיקת המיקרוטראומה. התובעת טענה לחבלות בחלקי גוף שונים עקב עבודתה, לרבות פגיעות באגן, בירך ובברכיים. עם זאת, השופט דחה את הטענה, ולא מצא בסיס עובדתי לפגיעות הנטענות. פסק הדין התבסס על סתירות וסתירות בעדויות התובע לאורך הליכים רבים. התובעת הגישה מספר תביעות בגין פגיעות עבודה שונות, ועדויותיה באותם מקרים סתרו זו את זו באשר לאופי והיקף מטלות עבודתה. יתר על כן, השופטת מצאה את עדותה בתיק הנוכחי בלתי עקבית וחסרת אמינות, שכן היא ניסתה להגזים ולהתאים את עבודתה לפגיעה הספציפית הנטענת בכל הליך. השופטת הדגישה כי עבודתה של התובעת כללה תנועות ומשימות מגוונות ומגוונות, השונות זו מזו באופן משמעותי מבחינת מאמץ, משקל ומאמץ גופני. לדברי השופטת, התובעת לא הפגינה תנועות חוזרות ונשנות הנדרשות לטענת מיקרוטראומה ולא רצף תנועות עקבי לאורך יום עבודתה. בסופו של דבר, נדחתה התביעה בגין פגיעות באגן, בירך ובברך בשל היעדר תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והשופט פסק לטובת הנתבע.