עת"מ 1848-03-20

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה חמש עתירות נגד בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שהתקיימה בדצמבר 2019, וביקשו לפסול שמונה שאלות משאלון הבחינה. החלטת בית המשפט התבססה על היקף מצומצם של ביקורת שיפוטית על שיקול דעתה של ועדת הבחינה, המתערבת רק כאשר קיים עוול ברור. השאלה הראשונה בדבר מעמדו של פסק דין שוויצרי נענתה בצדק, לפי פקודת הראיות. גם השאלה השנייה בנושא קבלת מידע מרשם החייבים נענתה בצורה נכונה, שכן החוק קובע כי יש לבצע שאילתות באופן מקוון. השאלה השלישית בנוגע לתביעתה של מירי נגד מעסיקה הייתה מדויקת, כאשר היועמ"ש היה הגורם היחיד המוזכר בחוק בית הדין לעבודה שיכול היה להצטרף להליך ולהופיע. באשר לשאלה הרביעית בעניינם של דורון ואילנית, מצא בית המשפט כי תשובה א' היא הנכונה ביותר, וטיעוני העותרים אינם משכנעים. השאלה החמישית, הנוגעת למספר השרים בכנסת, התבססה על החוק הקיים, ופרשנותם של העותרים הייתה שגויה. שאלה שישית בעניינו של ליאור ועו"ד כספי נענתה בצדק, שכן חוק סדר הדין הפלילי אוסר על סנגורים לקבל מתנות. השאלה השביעית בנוגע לבדיקה רקטלית לא הייתה חד-משמעית ונענתה נכון, בהתבסס על חוק החיפוש, שאינו מסווג אותה כחיפוש פנימי או חיצוני. בשאלה השמינית בעניינו של יאיר נפלה טעות סופר אך לא השפיעה על הבנת השאלה, ובית המשפט הסכים עם הוועדה כי תשובה ב' נכונה, אם כי גם תשובה א' תתקבל כנכונה. לבסוף, הורה בית המשפט לעותרים לשלם למשיבים הוצאות בסך 50,000 ₪, כאשר בעת"מ 64991-02-20 ובעת"מ 6503-03-20 ישולמו 15,000 ₪ כל אחת, ובעת"מ 1848-03-20 ובעת"מ 29099-03-20 ישולמו 10,000 ₪ כל אחת. ההחלטה התקבלה ב-28 ביוני 2020.