ת"א 26404-09-20

תקציר

פסק הדין דן בכמה היבטים של סכסוך בין שתי משפחות שהן בעלים משותפים של חלקת אדמה. השופט דן תחילה בחלוקה דה פקטו של הקרקע וקובע כי לא ניתן לראות בהסכמת הצדדים חלוקת זכויות קבועה וסופית בחלקה, ולכן כהן מנוע מלטעון לקיומה של חלוקת חזקה דה פקטו. לאחר מכן, השופט דן בתשלומי האיזון ומורה לכהן לשלם לזימן 131,206 ש"ח לאחר שקבע כי שווי החלקה של זימן נמוך מזה של כהן ב-262,412 ש"ח. לאחר מכן דוחה השופט את תביעתו של כהן לפיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב התנגדותו של זימן לבקשתם להיתר בנייה, שכן הטענה אינה סבירה ואינה נתמכת בראיות. השופט דוחה גם את טענתו של זימן כי כהן ישתתף בעלות הקמת הגדר, שכן הגדר נדרשה בשל התרוממות אדמתו של זימן והקמתה לא היטיבה עם כהן. באשר לכללי עשה ואל תעשה, השופט מורה כי כל צד יישא בעלות אחזקת אדמתו ודוחה את תביעתו של זימן לצו מניעה לגיזום עצים ולהגבלת מספר המשפחות המתגוררות באדמתו של כהן. לבסוף, השופט מורה על פירוק השותפות בחלקה וקובע את התשלומים שכל צד צריך לקבל מהצד השני, כולל שכר טרחת עורך דין עבור כהן עם דחיית התביעה שכנגד.