עב"ל 437/07

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת בשאלה האם יש להפחית את קצבתו של אדם הזכאי לגמלאות לפי חוק הבטחת הכנסה בהתאם לשווי הדירות הנוספות בנכס המגורים שלו. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת המשיב, בקובעו כי אין לראות בדירות בבעלות בניו של המשיב על אותה חלקת קרקע שבה התגורר המשיב הכנסה. אולם המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו וטען כי ניתן היה להשכיר או למכור את הדירות הנוספות הללו ברווח, ולכן פרשנותו של בית המשפט האזורי לחוק אינה נכונה. בית המשפט העליון הסכים עם המוסד לביטוח לאומי וקבע כי יש לראות בדירות מקור הכנסה עבור המשיב. בית המשפט אף התווה לוח זמנים למועד פקיעת זכויותיו של המשיב בדירות, בהתבסס על החלטות קודמות במקרים דומים ועל מועדי ההסכמות להעברת הזכויות בדירות לבניו. בפסק הדין נקבע כי ערעורו של המשיב התקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה.