ת"פ 43249-06-13

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם בגין שני אירועים נפרדים של פריצה וגניבה. האירוע הראשון כלל פריצה לדירה באילת עם אדם נוסף, אמיל חדה, וגניבת כסף ותכשיטים בשווי של 50-60 אלף שקל בזמן שהדיירים נכחו במקום. האירוע השני כלל פריצה לרכב וגניבת תיק שהכיל חפצים אישיים. הנאשם מילא תפקיד משמעותי בשני האירועים, אשר גרמו נזק רב לקורבנות ולחברה. הערכים החברתיים שנפגעו כללו הגנה על רכוש, ביטחון אישי ושקט נפשי. הליך גזר הדין מתנהל על פי עקרונות ההלימות, בהתחשב בחומרת העבירות, במידת האשמה ובמדיניות הענישה הרווחת. בגין האירוע הראשון, טווח הענישה ההולם שנקבע הוא 14 עד 36 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ועונשים כלכליים. ואילו עבור השני, הטווח הוא בין תקופת מאסר קצרה ל-12 חודשים, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנסות כספיים. בית המשפט בוחן גם את פוטנציאל החריגה מטווחי הענישה בשל שיקולי שיקום או שלום הציבור, אך אינו מוצא הצדקה לכך במקרה זה. בבואו לקבוע את העונש ההולם בטווחים אלה, בית המשפט מתחשב בנסיבות אישיות שאינן קשורות לביצוע העבירות, כגון הרקע של הנאשם, מצבו המשפחתי והיעדר עבר פלילי חמור. בית המשפט מביא בחשבון גם את חוסר החרטה של הנאשם ואת אי הפנמתו את חומרת מעשיו. לבסוף, בית המשפט מטיל עונש מקיף על שני האירועים, הכולל 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פיצוי לקורבנות, קנס ואפשרות לענישה נוספת אם הנאשם יפגע שוב בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.