ת"פ 14494/08

תקציר

הנאשם הודה בשיסוף פניו של קטין בסכין חיתוך וגרימת חבלה שהצריכה 15 תפרים, ובכך הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין, בניגוד לסעיפים 333+335(א)(1) ו-186 לחוק העונשין, בהתאמה. בית המשפט היה צריך לקבוע עונש הולם. היא שקלה תסקיר של שירות המבחן, שאחד מהם המליץ על עונש מאסר בפועל שירוץ במקביל לעבודות שירות, ואילו השני נמנע מלהציע פיקוח ארוך טווח בשל חוסר העניין של הנאשם במסגרת טיפולית. התובע ביקש עונש חמור, תוך הדגשת חומרת העבירה ותת תרבות הסכינים, ואילו ההגנה ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן, תוך הדגשת גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי וחרטה. בית המשפט הכיר בחומרת המעשה, בהנחיות החקיקה ובפסיקה הרלוונטית תוך הדגשת הצורך בהרתעה בעבירות הקשורות לסכין. כמו כן התבוננו בחרטה של הנאשם, גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, הסכם הסולחה בין הצדדים ומעצרו הקודם ומעצר הבית שלו. באיזון בין גורמים אלה, גזר בית המשפט על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי נוספים. התוצאה הייתה בסך הכל 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר. בית המשפט לא הטיל קנס ולא הורה על פיצויים, בהתאם להסכם סולחה. לנאשם נמסר על זכותו לערער תוך 45 יום.