ע"א 49661-11-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **ע"א 49661-11-25** **לפני: כבוד השופטת רות רונן** **המערער:** דוד ורדי **נגד** **המשיב:** פקיד שומה גוש דן **תאריך:** א' שבט תשפ"ו (19.01.2026) **החלטה בעניין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין** **מבוא והצגת הצדדים:** המבקש, דוד ורדי, יהלומן ותיק, מגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (להלן: "בית משפט קמא"), שניתן ביום 3.9.2025. פסק הדין התקבל בחלקו בערעור המס שהגיש המבקש, ודן בשומות המס לשנות המס 2014 ו-2016. המשיב, פקיד שומה גוש דן, מתנגד לבקשה. **רקע עובדתי ומשפטי:** 1. **חוב לספק וחשש למחילת חוב:** המבקש צבר חוב משמעותי לספק יהלומים סיני, ליקסין, אשר עמד בשנת 2008 על כ-16.2 מיליון דולר. פקיד השומה סבר כי חוב זה נמחל למבקש, ועל כן הוציא לו צו שומה לשנת המס 2014, המחייב אותו במס על החוב המחול, בהתאם לסעיף 3(ב)(1) לפקודת מס הכנסה. 2. **טענת פירעון החוב באמצעות יהלומים משפחתיים:** בשנת 2018, במהלך דיוני השומה לשנים 2015-2016, ביקש המבקש לתקן את דיווחיו לשנת 2016. הוא טען כי פרע את חובו לליקסין (שעמד אז על כ-15.86 מיליון דולר) באמצעות יהלומים שמקורם בתכשיטים משפחתיים, אשר העריך את שוויים בכ-15.8 מיליון דולר. 3. **עמדת פקיד השומה ופסק דין בית משפט קמא:** פקיד השומה לא קיבל את טענת הפירעון וראה את היהלומים כחלק מהמלאי העסקי. הוא הוציא צו שומה חלופי לשנת 2016, שכלל הכנסה מעסק ממכירת מלאי בשווי היהלומים, בסך כ-15.8 מיליון דולר. בית משפט קמא, בפסק דינו מיום 3.9.2025, קיבל את הערעור באופן חלקי. הוא קבע כי המבקש פעל לפירעון החוב בשנת 2016 באמצעות יהלומים שנשלחו לליקסין, וכי בשנת 2014 החוב טרם נמחל. עם זאת, נקבע כי שווי היהלומים שנשלחו לליקסין, לצורך פירעון החוב, הוא 5,285,798 דולר (על פי תעודות המשלוח), ולא 15.8 מיליון דולר כטענת המבקש. בית משפט קמא קבע כי ההפרש בין החוב לשווי היהלומים, בסך 10,575,445 דולר, מהווה הכנסה ממחילת חוב לשנת המס 2016 (להלן: "רכיב מחילת החוב"). בנוסף, נקבע כי יש לייחס שווי של 270,135 דולר מתוך שווי היהלומים למלאי העסקי של המבקש, מהווה הכנסה מעסק החייבת במס (להלן: "רכיב ההכנסה מעסק"). **הבקשה לעיכוב ביצוע:** המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, המתמקד בעיקר ברכיב מחילת החוב. לטענתו, בית משפט קמא שגה בקביעתו את שווי היהלומים. בד בבד עם הערעור, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, המבוססת על שני שיקולים עיקריים: 1. **סיכויי ערעור גבוהים:** המבקש טוען כי הערעור מעלה טענות בעלות סיכויים גבוהים להתקבל. 2. **מאזן נוחות:** המבקש, בן 87, הסובל מבעיות בריאותיות ודל אמצעים, טוען כי חיוב במס בסך כ-34 מיליון ש"ח (כולל הפרשי הצמדה וריבית) בגין רכיב מחילת החוב, יביא אותו לקריסה כלכלית מוחלטת ונזק בלתי הפיך. הונו נאמד בפחות מ-1.6 מיליון ש"ח. מנגד, טוען כי לא ייגרם נזק כלשהו לרשות המסים מעיכוב הביצוע. **עמדת המשיב:** פקיד השומה טוען כי: * המסמכים שהגיש המבקש מעידים על רמת חיים גבוהה ואינם מוכיחים קושי כלכלי. * יש להביא בחשבון את הנזק לקופה הציבורית מעיכוב הביצוע, במיוחד לאור טענות המבקש על ירידה מנכסיו. * פסק הדין נשען על קביעות עובדתיות, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהן. **דיון והכרעה:** השופטת רות רונן קבעה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. **עקרונות משפטיים:** * **עיכוב ביצוע:** הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין. כדי לחרוג מכך, על המערער להוכיח כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. קיים יחס של "מקבילית כוחות" בין שיקולים אלו, כאשר מאזן הנוחות נחשב בעל מעמד בכורה. * **מאזן הנוחות בחיובים כספיים:** נקודת המוצא היא שאין לעכב ביצוע חיוב כספי, שכן ביצועו אינו גורם לנזק בלתי הפיך. חריג לכך הוא הוכחת חשש ממשי להתמוטטות כלכלית בלתי הפיכה של המבקש, או חשש שלא ניתן יהיה לגבות את הכסף מהמשיב אם הערעור יתקבל. * **זהירות בטענות מצוקה כלכלית:** יש לבחון טענות מצוקה כלכלית של המבקש בזהירות, שכן מצב כלכלי בעייתי עלול להצדיק דווקא את ביצוע פסק הדין המיידי, למניעת סיכון גבייה אם הערעור יידחה. * **הבחנה בין סוגי נכסים:** יש להבחין בין עיכוב ביצוע הכולל מימוש נכס שערכו נשמר (כמו נדל"ן) לבין עיכוב תשלום סכום כספי או עיכוב עסקי, שעלולים לפגוע ביכולת הגבייה אם הערעור יידחה. **יישום על המקרה:** 1. **סיכויי הערעור:** השופטת קבעה כי על פני הדברים, המבקש מעלה טענות הראויות להתברר, והערעור אינו ערעור סרק. 2. **מאזן הנוחות – מישור אישי:** * המבקש טוען להתמוטטות כלכלית קשה, אך מציין כי גם אם ינקטו נגדו הליכי גבייה, עומדת לו האפשרות לפנות להוצאה לפועל ולעתור לחקירת יכולת. לכן, ההכבדה הנטענת אינה בהכרח בלתי הפיכה במישור האישי. 3. **מאזן הנוחות – מישור עסקי:** * גובה החיוב (כ-34 מיליון ש"ח) מהווה כ-2000% מהונו של המבקש. מימוש מיידי של פסק הדין יחייב מימוש מלא של עסק היהלומים שלו, דבר שעשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, במיוחד לאור גילו המבוגר, שכן לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה בערעור. 4. **השפעת העיכוב על המשיב:** * מצד שני, קיים חשש שעיכוב הביצוע יכביד על יכולת גביית החוב בעתיד. המבקש מודה בקריסת פעילותו העסקית, הוצאותיו גבוהות, והוא משתמש בפירות העסק למחייתו. קיים חשש שעם חלוף הזמן, יכולתו לשלם את החוב תלך ותפחת. 5. **הכרעה – איזון אינטרסים:** * לאור הצורך להימנע מקריסה כלכלית עסקית בלתי הפיכה למבקש, ומנגד, החשש מפגיעה ביכולת הגבייה של המשיב, הוחלט לקבל את הבקשה באופן חלקי. **החלטה סופית:** * **עיכוב חלקי:** מתוך החיוב הנובע מרכיב מחילת החוב (10,575,445 דולר), המבקש ישלם למשיב סך של **1,000,000 ש"ח** תוך 30 יום. * **היתרה תעוכב:** יתרת החיוב הנובע מרכיב מחילת החוב תעוכב עד להכרעה בערעור. * **חובת תשלום עבור רכיב ההכנסה מעסק:** הבקשה לעיכוב ביצוע אינה נוגעת לרכיב ההכנסה מעסק (270,135 דולר), כך שהחיוב בגינו נותר על כנו. * **הוצאות:** לא נפסקו הוצאות. **סיכום משפטי:** החלטה זו מדגימה את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לו בעת דיון בבקשות לעיכוב ביצוע. מצד אחד, יש לשמור על זכויותיו הכלכליות של המבקש ולהימנע מגרימת נזק בלתי הפיך, במיוחד כאשר מדובר באדם בגיל מבוגר ובמצב כלכלי שברירי. מצד שני, יש לשקול את האינטרס הציבורי בגביית מסים בזמן ואת החשש לפגיעה ביכולת הגבייה אם העיכוב יהיה מלא. העיכוב החלקי, הכולל תשלום חלקי מידי של סכום משמעותי, מהווה פתרון המנסה לרצות את שני הצדדים, תוך שמירה על זכויותיהם עד להכרעה סופית בערעור.