ע"פ 5456/01
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דן בנסיבות שבהן שופט צריך לפסול את עצמו מלדון בתיק בשל משוא פנים פוטנציאלי. הוא מפנה לתקדימים משפטיים ולפסיקות קודמות המייעצות נגד שופט הדן הן בבקשת המעצר והן בהליך הפלילי העיקרי בתיק. הכלל, כפי שהנחה הנשיא זוסמן והחלטות קודמות אחרות, הוא שאין זה ראוי שאותו שופט ידון בשני העניינים כדי להבטיח את זכותו של הנאשם למשפט הוגן. החשש הוא שהשופט לא יוכל לגשת להליך הפלילי באובייקטיביות, לאחר שכבר גיבש דעה במהלך הדיון בבקשת המעצר. עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הפרטניות. נלקחים בחשבון גורמים כגון משך הזמן בין הדיונים, היקף הראיות שהוצגו והקשר בין בקשת המעצר לבין ההליך הפלילי. במקרה הספציפי הנדון, שמע השופט במהלך בקשת המעצר ראיות וטיעונים נרחבים, וגיבש דעה לגבי אופיו של המערער והתנהגותו האלימה לכאורה. מאחר שאותו שופט היה אמור לנהל את ההליך הפלילי, שכלל עבירות אלימות חמורות, היה חשש ממשי למשוא פנים. חוסר האובייקטיביות הפוטנציאלי גבר על המורכבות המנהלית של העברת התיק לשופט אחר. לפיכך התקבל הערעור, והדיון הועבר לשופט אחר.
חקיקה מקושרת
ע"פ 5456/01 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (22.7.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.