ת"א 2796-02-16

תקציר

בית המשפט קבע כי הפרסומים המדוברים מהווים לשון הרע, שכן יש בהם כדי להשפיל ולבזות את התובעים בעיני הציבור ולפגוע בעסקיהם. עם זאת, הנתבעים הצליחו לטעון כי הפרסומים היו נכונים ונעשו בתום לב. אמיתות הפרסומים נקבעה על סמך מאמציהם הסבירים של הנתבעים להביא ראיות, לרבות תצהירי עדים ועדויות קודמות בבית המשפט, חרף מערכות היחסים המורכבות וניגודי האינטרסים הכרוכים בכך. בנוסף, הימנעותם של התובעים מחקירת עדים אלה בעניין המרכזי הנדון תמכה בטענת הנתבעים. גם הפרסומים המדוברים נמצאו נופלים תחת הגנת תום הלב, אף שהנתבעים לא פנו לתובעים לקבלת תגובה טרם פרסומם, בשל כלי התקשורת של התובעים עצמם בהם יכלו להביע את תגובותיהם, ונסיבותיו המיוחדות של המקרה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה, אך נוכח היעדר התייעצות מוקדמת עם התובעים, הוא לא פסק הוצאות לנתבעים.