ע"א 5931/95

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות בקשה לחופשה לצורך התגוננות מפני תביעה שהגיש בנק נגד מנהל סניף לשעבר, וכן על בקשת הבנק לפיטורים על הסף ולמחיקת תואר המנהל. החלטת הערכאה הנמוכה יותר הורתה למערערת לשלם לבנק כ-561,000 ₪, בתוספת ריבית והוצאות. עיקר הטענות שהעלה המערער בבית המשפט המחוזי התמקדו באי-חוקיות הנטענת של פעילות הבנק בניהול שוק פרטי למסחר במכשירים פיננסיים "עתידיים" ו"אופציות", שלטענתו מחייבים רישיון מהבורסה לניירות ערך בתל אביב. עוד טען המערער כי הבנק הציג מצג שווא, נהג ברשלנות וניגוד עניינים. זאת ועוד, טענה המערערת כי הבנק ביצע מניפולציות בשוק והפר כללי התנהגות תקינה והוגנת. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה ואחרות שהעלה המערער, והביא אותו להגיש ערעור זה. הערעור נותן תוקף לממצאיו של בית המשפט המחוזי וטוען כי המערער לא היה "נאיבי" כפי שקבעה הערכאה הנמוכה יותר וכי זכויותיו כלקוח מוגנות על פי דין. המערער מערער גם על החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין ההליך המקוצר ועל דחייתה את בקשתו למתן רשות להתגונן. הערעור מבקש לדחות את תביעת הבנק או לחילופין להסיר את כותרת ההליך המקוצר מהתביעה, ובמקום זאת להעניק למערער רשות להתגונן. הערעור מתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחלטתו הדוחה את בקשת המערער לחופשה להתגונן מתבטלים. למערער ניתנת רשות להתגונן מתביעת הבנק, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. בית המשפט מציע להקדים את המשפט כדי להגדיר בהקדם את המחלוקות האמיתיות בין הצדדים. בשל פשיטת הרגל של המערער, לא נפסקות הוצאות משפט בערכאת הערעור. השופט א' והשופט י' טירקל מסכימים עם ההחלטה.