ת"א 2400-03-14

תקציר

התובעים, יצרני משחקי פלייסטיישן, תבעו את הנתבעת על מכירת גרסאות מזויפות של התוכנה שלהם, תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם. הנתבע הודה במכירת הדיסקים אך טען לאי ידיעתם כי הם מזויפים. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא את הנתבעת אחראית להפרה עקיפה של זכויות יוצרים. נקבע כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת כי מדובר בעותקים מפרים, שכן טענתו לאי ידיעה הייתה בלתי סבירה. בית המשפט ציין את כמות הדיסקים המזויפים הרבה שברשותו ואת התנהלותו ברכישתם ומכירתם במחיר נמוך, דבר המעיד על מודעותו לאי חוקיותם. יתר על כן, איכות האריזה הירודה של הדיסקים והיכרותו של הנתבע עם הטכנולוגיה הפכו את טענתו לבלתי סבירה. השופט הגיע למסקנה כי הנתבע הפר בעקיפין את זכויות היוצרים של התובעים והורה לו לשלם פיצויים סטטוטוריים בסך 25,000 ₪, בצירוף הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין. כנגד הנתבעת הוצא צו מניעה קבוע, האוסר על כל פגיעה נוספת בזכויות התובעים במשחקי פלייסטיישן. טענות התובעים בגין הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט נדחו מחוסר ראיות מספיקות.