ת"א 1034/03

תקציר

התובע, שהיה כמעט בן 18 בעת התאונה וסבל מפציעות מורכבות, דרש מהנתבעים פיצויים בגין הפסדים ונזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע היא 100%. למרות שהנכות התפקודית של התובע היא 100%, חוסר היכולת לתפקד ולהשתכר הם נושאים נפרדים. הנתבעים לא הצליחו להוכיח הפחתה בתוחלת החיים של התובע. בית המשפט בחן את הראיות והטענות שהציגו הצדדים בנוגע לכושר ההשתכרות של התובע לפני ואחרי התאונה וקבע כי האומדן המתאים לשכרו של התובע בגין הפסדי עבר ועתיד הוא שכר המינימום, העומד על 4,300 ₪. התובע זכאי לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר בסך 526,033 ₪ והפסדי שכר עתידיים בסך 1,052,216 ₪, לאחר ניכוי מס הכנסה כדין. בית המשפט הכריע גם בתביעות נוספות שהעלתה התובעת, כגון הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות (189,390 ש"ח), סיוע צד ג' בעבר ובעתיד (1,931,158 ש"ח ו-300,000 ש"ח לתובעת מס' 2 שהיא אמו של התובע), דמי אפוטרופסות (170,263 ש"ח לעתיד ו-46,552 ש"ח לעבר), הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד (100,000 ש"ח), הוצאות התאמת דיור (40,000 ש"ח), הוצאות שונות (30,000 ש"ח), נזק לא ממוני (246,251 ש"ח) והוצאות נסיעה לניתוח בחו"ל (48,725 ש"ח בתוספת 1,725 ש"ח). סך הפיצויים שייפסקו לתובע מס' 1 יעמוד על 4,534,036 ₪ ואילו לתובע מס' 2 346,552 ₪. סכום התשלומים התכופים ששולמו לתובעת מס' 1, 805,984 ₪, ינוכה מסך סכום הפיצוי. הנתבעים ישלמו גם שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מסכום הפיצוי הכולל לשני התובעים, בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.