עב"ל 305/09

תקציר

פסק הדין, כאמור, הוא דחיית הערעור בשל היעדר ראיות מספיקות לתמיכה בטענת המערער בדבר אירוע שהתרחש בעבודה ביום 19.9.05. הערעור מערער בעיקר על הממצאים העובדתיים ועל המשקל שניתן לראיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי. עם זאת, ערכאת הערעור דבקה בממצאיו של בית משפט קמא, שכן היא ממעטת להתערב בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי, במיוחד בכל הנוגע למהימנות עדים. במקרה זה, ערכאת הערעור אינה מוצאת עילה משכנעת להתערב. זאת ועוד, המסמכים והעדויות הרפואיות אינם תומכים די הצורך בטענת המערער, שכן קיימים סתירות והשמטות ביחס לאירוע הנטען בעניין. באופן ספציפי, בית המשפט מדגיש כי האזכור המוקדם ביותר של האירוע ברישומי המערער היה בינואר 2006, ופרטים חיוניים מסוימים, כגון כוויות בידיו ובפניו, לא הוזכרו בסיכומים הרפואיים המקבילים. בנוסף, בית המשפט מציין כי מצבים רפואיים קיימים שאובחנו ברישומי המערער קדמו לאירוע הנטען וסתרו את טענותיו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבל, והערעור נדחה ללא צו להוצאות, והחלטה זו היא סופית.