ת"א 45021-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **החלטה בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף** **רקע עובדתי:** הנתבע, עו"ד מיכאל יוסופוב, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, וזאת עד להכרעה בבקשה שהגיש לסילוק התביעה על הסף. בקשה זו הוגשה לאחר שכבר הוגשה בקשה לסילוק על הסף (בקשה מס' 1), שנדחתה על ידי הרשם מכיוון שהיא אינה בסמכותו. לאחר מכן, הוגשה בקשה מס' 2, שהיא הבקשה הנדונה, להארכת מועד כאמור. התובע, יעקב כהן, התנגד לבקשה. **העיקרון המשפטי המרכזי: הלכת בובליל והקשר בין בקשה לסילוק על הסף להגשת כתב הגנה** ההחלטה מתבססת על הלכת בובליל (רע"א 10227/06) והפסיקה שפירשה והרחיבה אותה, כפי שסוכמה בעניין קיבוץ הל"ה (רע"א 4792/21). עקרונות אלו קובעים את הכללים למתן ארכה להגשת טענות לגופם של דברים, במקרה של הגשת בקשה לסילוק על הסף. * **הכלל הבסיסי:** ככלל, הגשת בקשה לסילוק על הסף אינה עוצרת את מרוץ הזמן להגשת כתב הגנה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. זאת, מכיוון שהגשת כתב הגנה יכולה לסייע לבית המשפט להבין את היקף המחלוקות ואת מורכבותן, ובכך אף לסייע להכרעה בבקשה לסילוק על הסף. (עניין אירופה ישראל). * **החריג - הלכת בובליל:** קיימים מקרים חריגים בהם ראוי ליתן ארכה. תנאים מצטברים לכך הם: 1. **סיכוי סביר לטענה המקדמית:** על פניו, קיים סיכוי סביר שהטענה המקדמית (סילוק על הסף) תתקבל. 2. **השקעת משאבים בלתי מידתיים:** הנתבע ייאלץ להשקיע משאבים רבים, בלתי פרופורציונליים לנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים, כל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. * **"מקבילית כוחות":** היחס בין שני התנאים הללו הוא מעין "מקבילית כוחות". ככל שהסיכוי לטענה המקדמית גבוה יותר, כך ניתן להקל יותר בדרישת המשאבים הבלתי מידתיים, ולהיפך. **החלת העקרונות על המקרה הנדון:** הרשם דחה את הבקשה להארכת מועד, וזאת מכמה סיבות מרכזיות: 1. **אי עמידה בתנאי הלכת בובליל:** הרשם קבע כי הבקשה אינה באה בגדרם של המקרים החריגים שנקבעו בהלכת בובליל. * **משאבים בלתי מידתיים:** הרשם התבסס על החלטתו הקודמת (מיום 5.3.26), שבה נקבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאי של השקעת משאבים בלתי מידתיים. זאת, מכיוון שבקשה לסילוק על הסף הייתה מפורטת וכללה לכאורה את עיקר טענות הנתבע, והיוותה "שלד" לכתב ההגנה. יתר על כן, מאחר שהנתבע הכיר את טענות התובע מהליך קודם (מס' 51171-05-23), לא התרשם הרשם כי יהיה עליו להשקיע משאבים בלתי פרופורציונליים או מכבידים בצורה בלתי רגילה. * **התמודדות לקונית עם ההלכה:** הרשם ציין כי בקשת הנתבע הייתה קצרה ולאקונית, ולא התמודדה כלל עם ההלכה הפסוקה. 2. **היעדר קשר סיבתי הכרחי בין בקשה מקדמית להגנת הגוף:** גם אם יש טענה מקדמית כבדת משקל, אין הדבר מאיין את הצורך בהגשת כתב הגנה, הן על פי התקנות והן על פי הפסיקה. 3. **התועלת בהגשת כתב הגנה:** הרשם הדגיש, כאמור בפסיקה, כי הגשת כתב הגנה מסייעת לבית המשפט להתרשם מהיקף המחלוקות ומורכבותן, ובכך עשויה אף לסייע בהכרעה בבקשה לסילוק על הסף. **הוראות נוספות והבהרות:** * **חלוף מועד הגשת כתב הגנה:** הרשם קבע כי לכאורה, המועד להגשת כתב הגנה חלף, שכן הנתבע לא ציין מתי בוצעה לו המסירה, והתובע לא התייחס לכך. * **הארכה לפנים משורת הדין:** לפנים משורת הדין, ניתנה ארכה של 20 יום להגשת כתב הגנה. * **הבהרות לתובע:** הרשם הבהיר את החלטותיו, בין היתר: * הבקשה להארכת מועד עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף נדחית, וכתב הגנה יוגש תוך 20 יום. * הבקשה לסילוק התביעה על הסף אינה בסמכות רשם ותטופל על ידי שופט לאחר שיוקצה. **חידושים או דגשים משפטיים בהחלטה:** * **יישום מחמיר של הלכת בובליל:** ההחלטה מדגימה יישום מחמיר של הלכת בובליל, הדורש עמידה בשני תנאים מצטברים ובחינתם על ידי בית המשפט, ולא רק קיום טענה מקדמית "בכובד ראש". * **דגש על התמודדות עניינית עם הפסיקה:** הרשם שם דגש על הצורך של המבקש להתמודד באופן ענייני ומנומק עם הפסיקה הרלוונטית, ולא להסתפק בבקשה לקונית. * **אי-תלות בהליך מקדמי להגשת הגנה עיקרית:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי הגשת טענה מקדמית אינה פוטרת אוטומטית מהגשת הגנה לגופם של דברים, אלא אם כן התקיימו התנאים החריגים. * **תפקיד כתב ההגנה בסיוע לבירור הבקשה לסילוק על הסף:** ההחלטה מציגה את כתב ההגנה לא רק ככלי התגוננות, אלא גם כמסייע להבנת ההליך השיפוטי, כולל הליך של סילוק על הסף. * **הבחנה בסמכויות בין רשם לשופט:** ההחלטה מבהירה שוב את ההבחנה בסמכויות, כאשר בקשה לסילוק על הסף בסמכות שופט, בעוד שבקשת הארכה יכולה להיות בסמכות הרשם (גם אם נדחית). **הערה:** ההחלטה ניתנה על ידי רשם, ולכן היא מחייבת בהקשר של ניהול התיק והליכים מקדמיים. ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף עצמה תהיה בסמכות שופט שימונה לדון בתיק.