רע"א 72838-06-20

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ולא מצא עילה לטעות במחלוקת המקורית. עיקרו של התביעה, כאמור ברשומות, הוא בקשה לסעד הצהרתי, ובפרט שרשות מקרקעי ישראל תקצה למבקש את מגרש 305. השופט מדגיש כי אופיו של ההליך נקבע על פי המטרה שלשמה מבוקשת ההחלטה השיפוטית. למרות ניסיונותיו של בא כוח המבקש לנסח את התביעה באופן שונה, השופט קובע כי היא סובבת סביב הקצאה ראשונית של קרקע. לפיכך, היא מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, ולא של בית המשפט האזרחי, ופיטוריה של ההחלטה הראשונית היו ראויים. השופט מתייחס לפסיקה שהציג המבקש כתקדימים ומוצא אותם לא רלוונטיים. במקום זאת, השופט מצדד בבא כוח הרשות, ומפנה לפסקי דין קודמים הקובעים במפורש כי מחלוקות על הקצאות קרקע ראשוניות צריכות להיות מופנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. גם טענת המבקשים כי עניינם נוגע לסוגיה חוזית נדחית, שכן השופטת גורסת כי ברור שמדובר בעניין של הקצאה ראשונית. משכך, מחליטה השופטת לדחות את בקשת רשות הערעור, ומורה למבקש לכסות את הוצאות שני המשיבים, כאשר רשות מקרקעי ישראל מקבלת 10,000 ₪ והמשיבה מס' 2 מקבלת 2,500 ₪. בנוסף, 4/5 מנייר הערך שהופקד יועבר למשיב מס' 1, ו-1/5 למשיב מס' 2. פסק דין זה הינו סופי, וניתן בהעדר הצדדים ביום 02/08/2020.