ס"ק 9090-05-18

תקציר

התיק נסוב סביב פסק בוררות מנובמבר 2014 בעניין שכר תמריץ לעובדי מוסכים המועסקים בחברת התחבורה הציבורית אגד, הפועלת משנת 1936. פסק הבוררות נועד לפתור מחלוקת בין החברה לבין ההסתדרות, ועד העובדים, על חישוב מקדם גיל או תוספת לעובדים מבוגרים. תוספת זו, שהוכנסה לשימוש בשנת 1988, נועדה להקל על עובדים מעל גיל 45, ולאפשר להם לקבל את שכר התמריץ המרבי האפשרי למרות גילם. שיטת החישוב המקורית התבססה על רכיב יעילות אישית, ששונה בשנת 1999 למערכת רב-גורמית, כולל מדידות קבוצתיות. עם זאת, בשנת 2004, מקדם הגיל בוטל באופן זמני. הסכם קיבוצי בשנת 2006 החזיר את המקדם, מה שהוביל לבקשה משותפת לבוררות. פסק הבורר קבע כי יש לחשב את התוספת לעובדים מבוגרים לפי נוסחה ספציפית. נקבע כי התוספת צריכה להתבסס על דקות הפרמיה והנוכחות שהושגו, בניכוי דקות עבודה ללא נורמה ומינוס דקות, כפול מקדם מבוגר. פסק הדין דחה את דרישת האיגוד לשלם את התוספת מבלי להתחשב ביעילות האישית. בנוסף, הובהר כי התשלום בפועל לא יעלה על 33% נוכחות וייכנס לתוקף החל מינואר 2007. פסק הדין הנוכחי בא כקבלה חלקית של בקשת ההסתדרות לפי סעיף 39 לחוק הבוררות, בבקשה לסעד הצהרתי לצורך חישוב נכון של התוספת ויישומה לעובדים הנוכחיים. בית המשפט מפרש את פסק הבוררות כמחייב ניכוי כל דקות העבודה ללא נורמה, ללא קשר לסוגן, מדקות הנוכחות. זה כולל תקנות כלליות ואוטובוסים, כל עוד העבודה אינה מבוססת על תקני זמן או קשורה לעבודה המדידה של העובד. על המשיב לבחון כל מקרה ומקרה כדי לוודא כי העבודה שבוצעה אכן הייתה ללא נורמה. יתר על כן, בית המשפט קובע כי אין להפחית את רכיב שעות העבודה בימי שישי מדקות הנוכחות, שכן הוא נופל תחת ההגדרה של שעות עבודה רגילות. פסק הדין מחייב את המשיב, אגד, לפעול בהתאם לפסק הבורר ולפרשנויות שניתנו בפסק הדין. כמו כן, הם נדרשים להעביר את החישובים למבקשת, ההסתדרות, בתוך 30 יום. כל צד אחראי להוצאותיו, ומונה נציג של ציבור העובדים.