LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 62106-12-23

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך62106-12-23
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך13 באפריל 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. אלירן אדמוב
👨‍⚖️
שופטיםאיתן אמנו

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים המסתמנים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **רקע כללי** הנאשם, אלירן אדמוב, הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס שלא לצריכתו העצמית, במשקל 7 ק"ג נטו. ההחזקה בוצעה בדירה, והנאשם החזיק גם בשקיות חלוקה ובמשקלים אלקטרוניים. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, הנאשם הודה והורשע, ונשלח לתסקיר עונשי. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מתחם ענישה הולם:** בית המשפט קבע מתחם ענישה הולם בהתאם לסעיפים 40ג(א) ו-40ב לחוק העונשין. מתחם זה נקבע על בסיס הערכים המוגנים שנפגעו (בריאות הציבור, ביטחון הציבור, מניעת הידרדרות לפשיעה), מידת הפגיעה בהם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ומדיניות הענישה הנוהגת. המתחם נקבע בין 16 ל-25 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. 2. **חומרת העבירה:** בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות סמים, ובפרט החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, אשר נחשבת ל"עבירה תאומה" לעבירת סחר. ההדגשה על כמות הסם (7 ק"ג) ואופן ההחזקה (שקיות חלוקה ומשקלים) מלמדת על פוטנציאל משמעותי להפצה. הפסיקה המוצגת (בע"פ 2000/06 ויצמן, בע"פ 9482/09 ביטון) מדגישה את הצורך במאבק נגד סמים, כולל סמים קלים, ואת החשיבות של שיקול ההרתעה. 3. **הגנה על הציבור:** בית המשפט הדגיש את הערכים החברתיים שנפגעו, הכוללים הגנה על בריאות הציבור, מניעת שימוש והפצת סמים, והקטנת הסיכון להידרדרות לעבירות רכוש ואלימות. הדבר משתקף בפסקי דין המוזכרים, כגון ע"פ 1345/08 איסטרחוב, המדגיש את החומרה של החזקת סמים לצריכת הזולת. 4. **אינדיבידואליזציה של העונש:** למרות חומרת העבירה, בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם. הדבר בא לידי ביטוי ב: * **העדר עבר פלילי:** עובדה זו ניתנה לה משקל, הן בקביעת מתחם הענישה והן בגזירת העונש בפועל. * **נטילת אחריות:** הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן נלקחה בחשבון כהתנהגות המעידה על נטילת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי. * **תהליכי שיקום:** בית המשפט התייחס לתסקירי שירות המבחן, אשר הצביעו על שיתוף פעולה של הנאשם, מוטיבציה לשינוי, והתקדמות ראשונית בהליך טיפולי. בדיקות השתן שנערכו לנאשם נמצאו נקיות. * **נסיבות אישיות:** בית המשפט התייחס לקשיים הכלכליים של הנאשם, למצבו הנפשי (חרדה, מחשבות כפייתיות), ולצורך בסיוע בתחום התעסוקה והסדרת חובות. 5. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט סקר מגוון פסקי דין רלוונטיים, המצביעים על כך שהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, במיוחד בכמויות משמעותיות, גוררת בדרך כלל עונשי מאסר בפועל. אולם, הוא גם מצא מקרים בהם סטו ממתחם הענישה, אם כי במקרה זה בית המשפט סבור שהתהליך הטיפולי עדיין בחיתוליו. **חידושים ודגשים בפסיקה** 1. **הבחנה בין "ראשיתו של ההליך הטיפולי" לבין "תהליך שיקומי משמעותי":** נקודה מרכזית בגזר הדין היא ההבחנה בין המצב הנוכחי של הנאשם, בו הוא נמצא "בראשיתו של ההליך הטיפולי", לבין מקרים אחרים בהם הוכח "תהליך שיקומי משמעותי" או "פוטנציאל שיקום" שהצדיק סטייה משמעותית לקולא. הדבר מסביר מדוע בית המשפט לא אימץ במלואו את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית בלבד (של"צ), אלא הטיל עונש מאסר בפועל, תוך סטייה **"באופן מתון"** ממתחם הענישה. 2. **שילוב של ענישה שיקומית והרתעתית:** בית המשפט ניסה למצוא איזון בין שיקולי ההלימה וההרתעה (הדגש של המאשימה) לבין שיקולי השיקום והנסיבות האישיות (הדגש של הסנגוריה). העונש שנגזר – 14 חודשי מאסר בפועל, לצד התחייבויות, קנס ופסילת רישיון – משקף ניסיון זה. 3. **קנס כאמצעי להשבת תועלת כלכלית:** בית המשפט הדגיש את הצורך בהטלת קנסות שיאיינו את התועלת הכלכלית הפוטנציאלית מביצוע עבירות סמים, במיוחד לאור כמות הסם ואביזרי ההפצה. 4. **פסילת רישיון נהיגה:** ההחלטה להטיל פסילת רישיון נהיגה, גם אם לתקופה מתונה (90 יום), משקפת את הקשר שנמצא בין עבירות סמים לבין תאונות דרכים, גם אם במקרה זה לא נעשה שימוש ברכב לצורך ביצוע העבירה עצמה. 5. **התמודדות עם קשיים כלכליים:** בית המשפט התחשב בקשיים הכלכליים של הנאשם, בכך שהיה משולב בהליך הסדרת חובות (חדלות פירעון) וליווי תעסוקתי. הדבר בא לידי ביטוי בחלוקת הקנס לתשלומים. **סיכום** גזר הדין משקף את המתח המובנה בין הצורך להילחם בתופעת הסמים באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה, לבין הרצון לאפשר שיקום לאנשים המפגינים מוטיבציה ונוטלים אחריות. בית המשפט מכיר בחומרת העבירה ובפוטנציאל הנזק, אך בו בזמן מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובצעדיו הראשונים לקראת שיקום. הדגש על כך שההליך הטיפולי עודנו בחיתוליו מונע סטייה משמעותית לקולא, אך הסטייה המתונה מאפשרת מתן ביטוי מסוים לשיקולי השיקום. הענישה המשולבת – מאסר בפועל, קנס, התחייבות ופסילת רישיון – נועדה להשיג את מטרות הענישה השונות: הלימה, הרתעה, שיקום והוקעת הפשיעה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 62106-12-23 מדינת ישראל נ. אלירן אדמוב, שלום (13.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית