ה"פ 488/08

תקציר

שתי קבוצות של בני דודים וצאצאיהם, יורשיו של יששכר בנדיקט ויורשיו של יחיאל בנדיקט, מערערים על הזכויות במגרש ובבית שנבנה עליו. בני הדודים מעורבים בשלושה פסקי בוררות. הפרס הראשון, שניתן על ידי הרב ווזנר, קבע כי המגרש שייך לשני הצדדים באופן שווה וכי הבית שייך לאלמנתו של יששכר. עוד הוחלט כי נציגי שני הצדדים ינהלו משא ומתן כדי להגיע להסכמה על עתיד המגרש. עם זאת, בני הדודים לא הצליחו להגיע להסכמה, מה שהוביל לפסק בוררות שני על ידי הרב נדל. הוא החליט שיש לחלק את המגרש לשני חלקים שווים, כאשר ליורשיו של יששכר יש זכות בחירה ביניהם. יתר על כן, יורשיו של יחיאל יפצו את יורשיו של יששכר על הבית בחלק שנבחר על ידם, וליורשיו של יששכר תהיה אפשרות לרכוש את חלקו של יחיאל במגרש. פסק בוררות שלישי של אותו בורר הורה על רישום פסק הבוררות השני כהסכם שיתוף. יורשיו של יששכר ביקשו להפריש את הפרס השני, ואילו יורשיו של יחיאל ביקשו לאשר את הפרס השני והשלישי. בית המשפט החליט לאשר את פסק הבוררות השני והשלישי ולא את פסק הבוררות הראשון, שכן בני הדודים הסכימו להתעלם מפסק הבוררות הראשון ולפנות לבוררות חדשה. יתר על כן, נמצא כי לבורר יש סמכות להחליט על הבית, ופסיקותיו לא נמצאו סותרות זו את זו. פסק הבוררות השני נועד לפרק את השותפות ולקבוע הסדרים אופרטיביים, בהתחשב בזכויות שני הצדדים. בית המשפט דן גם בבקשות נוספות הנוגעות לפגישות עם הבורר ולמטלטלין, אך לא קבע מסמרות בעניינים אלה. ככלל, אישור פסק הבוררות השני והשלישי מרמז על המשך הליך פירוק השותפות שנקבע על ידי הרב נדל, ויורשיו של יששכר חויבו לכסות את הוצאות יורשיו של יחיאל ואת שכר טרחת עורכי הדין.