בש"פ 3447/96

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על מסירת דוחות מעקב אישיים למשיבים העומדים לדין בגין עבירות סחר בסמים. המדינה הגישה שתי תעודות סודיות חתומות על ידי השר לביטחון פנים, שמטרתן להגן על זהות אנשי המשטרה ועל דרכי המעקב. בית משפט קמא פירש את התעודה הראשונה בצמצום, וקבע כי יש למסור את דו"חות המעקב האישיים להגנה, שהמדינה התנגדה לה ובמקום זאת הציגה את התעודה השנייה. בית המשפט העליון פסק לטובת המדינה וקיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי הוראות חוק סדר הדין הפלילי חלות על התיק ולא על פקודת הראיות, והיה על המדינה לערער על החלטתו הראשונית של בית משפט קמא במקום להציג תעודה חדשה. בית המשפט הדגיש את חשיבות כיבוד החלטות בית המשפט ושלטון החוק, וקבע כי פעולות המדינה היו פסולות. עם זאת, היא הכירה בתוקפה של תעודת החיסיון השנייה, והותירה את האפשרות למשיבים לבקש את הסרת החיסיון לפי פקודת הראיות. הכרעת הדין הדגישה את חומרת העבירות ואת הצורך להגן על מידע סודי, תוך הקפדה על משפט הוגן. ההחלטה ביטלה את הוראות בית משפט קמא והתירה למדינה לשמור על החיסיון, אלא אם כן עתרו המשיבים בהצלחה להסרת החיסיון.