ה"פ 51162-12-14

תקציר

פסק הדין סובב סביב חלקת אדמה שמכר המנוח לסמנה. אלמנתו של המנוח, כרמלה, טענה כי סמאנה לא שילמה את מלוא התמורה החוזית בסך 183,000$ עבור הקרקע ודרשה את ביטול המכירה. עם זאת, פסק הדין של בית משפט השלום ברמלה ובית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיה של כרמלה וקבע כי לאלי ומזל, קרובי משפחתו של המנוח, אין זכויות בחלקה. כרמלה טענה כי סמאנה שילם רק 10,000 דולר, בעוד סמאנה טען כי שילם 150 אלף דולר. בית המשפט קבע כי טענתה של כרמלה אינה אמת, שכן היא סותרת את דבריה הקודמים. יתר על כן, בית המשפט קיבל את עדויותיהם של דותני, לוי ועו"ד טימסיט, המקורב הן לדותני והן לסמנה, כראיה מהימנה לכך שכרמלה הייתה מודעת והסכימה למכירה עתידית של הקרקע על ידי סמנה לדותני, למרות שלא שולמה מלוא התמורה. עסקה זו התרחשה ב-31 במרץ 2011. השיהוי של כרמלה בהגשת תביעה נגד דותני, שהתרחש רק שלוש שנים לאחר מכן, יחד עם סמיכות ההליכים המשפטיים לאלה של אלי ומזל, העלו שאלות לגבי מניעיה ותום לבה. בית המשפט קבע כי כרמלה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לסכום שלא שולם על ידי סמאנה, אך קיבל את הטענה כי סמאנה לא שילמה את מלוא התמורה החוזית. מכיוון שהקרקע לא הוסדרה, חוקים מסוימים לא חלו על המקרה. בשל הסכמתה מראש של כרמלה ושתיקתה הממושכת, קבע בית המשפט כי הסכמי המכר בין המנוחה לסמנה בטלים, למעט החלק בחלקה שנרכש על ידי דותני, שזכויותיו שמורות. לפיכך, נדחתה תביעתה של כרמלה נגד דותני. צו המניעה הזמני הוסר, וכרמלה נדרשה לכסות את הוצאותיה המשפטיות של דותני. ככלל, מקרה זה מדגיש את מורכבותן של עסקאות מקרקעין ואת תפקידן של הסכמה ותום לב בעיצוב התוצאות המשפטיות.