פ"ה 45031-08-20

תקציר

מדובר בתביעה של מורה נגד מעסיקה, משרד החינוך, להעביר אותה ממחוז דרום למחוז חיפה מסיבות אישיות, בריאותיות ומערכתיות. בית הדין לעבודה דחה את התביעה. בית המשפט קבע כי לא יתערב בהחלטה המנהלית של המשרד אלא אם כן היא בלתי חוקית, בלתי סבירה או מכילה שיקולים זרים. בית המשפט מצא כי הליך השמת מורים במגזר הערבי על ידי משרד החינוך, בו נפל עניינה של התובעת, היה הוגן ושוויוני, והתובעת לא הראתה סיבה מספקת לכך שבית הדין יבטל אותה. הסיבות האישיות והמשפחתיות לבקשת המעבר, שבמרכזן הנסיעות היומיות הארוכות של התובעת, הובנו על ידי בית המשפט אך הוכרו גם כמציאות עבור מורים רבים במגזר הערבי. היענות לבקשת התובעת תפגע בעובדות אחרות ותיצור אי שוויון. באשר לסיבות בריאותיות, מצא בית המשפט כי מסמכיה הרפואיים של התובעת אינם מספיקים וטענותיה אינן נתמכות בחוות דעת רפואית. היא גם לא פנתה לוועדה הרפואית המוסמכת לעובדי מדינה כדי לקבוע את יכולתה לעבוד. לפיכך, בית המשפט לא יכול היה לעקוף את הרשויות המוסמכות בעניין זה. גם טענות האפליה המערכתית נדחו. התובעת לא תיקנה את כתב תביעתה, גם לאחר שבית המשפט קבע כי טענותיה עמומות ומהוות הרחבה של החזית. בית הדין מצא כי הסברי המשרד לשיבוץ מורים אחרים היו סבירים ומפורטים, בעוד שטענות התובעת אינן עקביות ואינן נתמכות. התובע גם לא זימן מורים אלה כעדים. לסיכום, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובעת לשלם את הוצאות המשרד בשיעור מופחת בשל נסיבותיה האישיות. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.