ת"א 472/94

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: לחברה גרמנית, Man NutzFahrzeuge Aktiengesellschaft (Mann), ניתן פסק דין שלא בפניהם בגין אי הופעה בתביעת נזיקין שהוגשה על ידי תובע, שהועסק הן על ידי מאן והן על ידי חברה אחרת. מאן טען כי לא הוגש להם כתב תביעה ולכן לא ניתנה להם הזדמנות להגיש כתב הגנה, וכי יש לבטל את פסק הדין. בית המשפט שקל את הסיבות לאי הופעתו של מאן והאם הייתה המצאה כדין, ושקל זאת מול סיכויי ההצלחה של מאן אם פסק הדין יבוטל. נמצא כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בתוך 30 הימים הנדרשים מיום שנודע למאן על ההחלטה, וכי לא הוגשה לחברה תביעה כדין. עם זאת, לאחר בחינת סיכויי הצלחתו של מן, מצא בית הדין כי קיימת סבירות גבוהה כי לחברה התקיימו יחסי עובד-מעביד עם התובע. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין, וקבע כי מאן הוגש כדין וכי ממצאי פסק הדין המקורי תקפים. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.