ת"א 21442-02-16

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובעים לפיצויי הפקעה בגין הקרקע שנלקחה מהם לפני שנים. הפיצוי המגיע לתובעים יחושב על פי שיעור דמי החכירה האבודים שמינה המומחה מטעם בית המשפט, שהוא סביר בנסיבות העניין. תעריף זה חל הן על קרקע למגורים והן על קרקע חקלאית. לדברי המומחה, שיעור דמי החכירה האבודים עבור קרקע חקלאית צריך להיות 4-6% בשנה, משתנה בהתאם למצב הכלכלי. עבור קרקע למגורים, התעריף צריך להתבסס גם על שווי השוק של הקרקע. המדינה טענה כי הפיצוי בגין קרקע חקלאית צריך להתבסס על השימוש בפועל בקרקע, הנושא שיעור של 1.5%-2.5%. עם זאת, בית המשפט צידד בחוות הדעת של המומחה, הטוענת כי שיעורים אלה אינם משקפים את שווי הקרקע. עוד הדגישה השופטת כי חוות הדעת של המומחה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בענייני הפקעות וכי בדרך כלל סומכים על מומחים שמונו על ידי בית המשפט בעניינים מקצועיים. המדינה חויבה לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים, וכן את חלקם בשכר טרחת המומחה, בתוך 60 יום. פסק דין זה, כך מקווה בית המשפט, יתמרץ את המדינה לפצות את המופקעים ולשים קץ לתביעות ישנות אלה, תוך שהוא מעמיד את התובעים במצב בו היו נמצאים אלמלא בוצעה ההפקעה.