עש"א 59555-02-16

תקציר

למערערת, אשר טענה כי הכספים ששימשו לתשלום עיצום כספי שהטילה הוועדה בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון, נעדרה זכות ישירה לערער על החלטת הוועדה, אשר ציינה רק את המשיב כמפר. עם זאת, מאחר שהמערער הוזמן להציג את גרסתו בפני הוועדה ולהחלטה היו השלכות על זכויותיו הקנייניות, ניתנה לו זכות ערעור מטעמים חריגים. בית המשפט דחה את הטענה בדבר חוסר תום לב וחוסר שפיות כלפי המערער, שכן הוועדה לא שקלה גורמים אלה ולא נפתחו נגדו הליכים פליליים. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט עם החלטתה המנומקת היטב של הוועדה, ומצא אותה מוצדקת ומידתית, למעט גובה הסנקציה. בית המשפט ציין כי שיעור העיצום הכספי שהוטל במקרה זה עלה על פסיקה קודמת ואינו סביר. בהתחשב בחומרת הנסיבות, שכללו סכומי כסף ניכרים, סליקה מתוחכמת ושימוש בשליח, הפחית בית המשפט את שיעור העיצום ל-60% מהכספים שנתפסו, בסך 1,400,000 ₪. המשיב חויב להשיב את יתרת הסכום לבא כוח המערער בתוך 30 יום.