ת"פ 7121/08

תקציר

הנאשם הואשם בהצתה וחבלה בזדון ברכב השייך לשכניו וחבריו לשעבר תאופיק ומוחמד עלי מחאג'נה. האירוע התרחש בסביבות השעה 5:10 בבוקר, אז הוצתה מכוניתו החונה של תאופיק דרך החלון הימני הקדמי, שנשבר באבן, ובקבוק עם חומר דליק הושלך לתוכו. כתוצאה מההצתה נשרף הרכב כליל, והאש התפשטה לחזיתו וגרמה לנזק רב. הנאשם הודה כי אינו אשם וטען כי היה לו אליבי, וציין כי ישן בבית בעת ביצוע העבירה. הוא תיאר את תנועותיו בשעות הרלוונטיות, וטען כי יצא מחנות משפחתו בשעה 22:00, צפה בטלוויזיה עד חצות, נסע לבית קפה מקומי בשם אוהל סהרה שם שתה לבדו עד סביבות השעה 3 לפנות בוקר, ואז נסע ממקום למקום לפני שחזר הביתה והלך לישון. הנאשם גם הכחיש כל סכסוך עם הקורבנות. עניינה של התביעה הסתמך על עדויות המתלוננים, שטענו כי זיהו את הנאשם כתוקף. תאופיק ציין כי ראה את הנאשם נמלט מהמקום וזיהה אותו בבירור. מוחמד טען כי ראה את הדוקר מחלון ביתו, זיהה אותו כנאשם ואף ראה אותו משליך בקבוק לתוך הרכב. עם זאת, בחקירתו הנגדית חזר בו מוחמד מדבריו ואמר כי אינו בטוח בזיהוי. בית המשפט מצא את עדויות המתלוננים בלתי עקביות ובלתי אמינות, וציין סתירות בגרסאותיהם לאירועים ולמניעיהם. בנוסף, האליבי שסיפק הנאשם לא הופרך בהצלחה. בית המשפט הדגיש כי נטל חקירת האליבי מוטל על התביעה, והם כשלו בבחינה יעילה של טענות הנאשם. אביו של הנאשם ועובד בית קפה, חמודי, תמכו באליבי שלו, ועדויותיהם נמצאו אמינות. לסיכום, בית המשפט לא השתכנע באשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, והוא זוכה מכל אשמה. השופט הדגיש כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, וזכותו של הנאשם למשפט הוגן לא נשמרה. לתביעה יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט העליון.