עא"ח 46/07

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על החלטת הרשם. השופטים מצאו "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד האחרון להגשת הערעור, למרות שהוגש שלא בזמן. טענת המערערת הייתה כי השיהוי נגרם בשל אי הסדרת הייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. השופטים הסכימו כי כאשר בעל דין מעוניין בייצוג משפטי וזכאי לו, עיכוב שנגרם על ידי הלשכה לסיוע משפטי יכול להיחשב כסיבה מיוחדת להארכת המועד. הם מצאו כי הערר אכן הוגש במועד מלכתחילה, ולמערערת לא הייתה שליטה על השיהוי שנגרם בשל התנהלות הלשכה לסיוע משפטי. זאת ועוד, השופטים ראו בזכות הגישה של המערער לערכאות זכות יסוד, ואת העובדה שהמוסד לביטוח לאומי היה מודע לכוונותיו של המערער לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. באיזון בין כל השיקולים הללו, החליטו השופטים לקבל את הערעור, למרות שהוגש במועד ומבלי להורות על הוצאות. החלטה זו התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, והשופטים הדגישו כי יש לבחון עיכובים אלה על רקע מכלול פרטי המקרה.