ע 42/23

תקציר

הכרעת הדין מקבלת את ערעור התביעה בדבר יסוד המאסר בפועל, וגוזרת על המערער תשעה חודשי מאסר. הערעור להגדלת סכום הפיצוי נדחה, וכך גם ערעור ההגנה, למעט ביטול מוסכם של הפיצוי לסמל ר'. המערער היה מעורב בתאונה קטלנית בעת שנהג ברכב כבד, המחייב משנה זהירות, והיה נהג חדש בעצמו, שחויב לנהוג בזהירות. התאונה אירעה בתנאים אופטימליים בכביש רחב, ורשלנותו של המערער הוערכה כבינונית. בית המשפט אינו מקבל את טענת ההגנה כי מדובר במעידה רגעית של ריכוזיות, ורואה באי האטתו או בנקיטת פעולה מתחמקת של המערער כרשלנות. בית הדין אינו מעניק למערער מרחב תמרון בשל היותו במשימה צבאית, שכן חיילים מאומנים להתמודד עם סיכונים ולמלא אחר דרישות משמעת. לתאונה היו השלכות קשות, כולל אובדן חיים, ומקרים כאלה מחייבים עונשי מאסר על בסיס עקרון קדושת החיים וההרתעה. בית המשפט אינו מקבל את בקשת ההגנה לעונש מאסר בקהילה או קיצור תקופת המאסר, או את הצעת התביעה לעונש מאסר של 12-24 חודשים, וקובע את תקופת המאסר על תשעה חודשים, בהתחשב בעונש המינימום לעבירה, בנסיבות התאונה ובנזק המשמעותי שנגרם. נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות עברו הקשה, שירותו האחראי ואבחנתו כסובל מפוסט טראומה, יצוינו, אך אינן מצדיקות חריגה מטווח העונש, הגם שהן נלקחות בחשבון בעת קביעת העונש בטווח זה. בית המשפט מורה על תקופת מאסר של תשעה חודשים, תוך התחשבות גם בפוטנציאל השיקום ובצורך בהרתעה, ומציין כי המערער כבר שילם פיצויים לנפגעים, למרות מצבו הכלכלי. לבסוף, המערער נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 1.1.2024, ורשויות הכלא מונחות להעריך את מצבו הנפשי ולהעניק לו את הטיפול הנדרש.