מ"ת 24033-09-10

תקציר

פסק הדין של השופט דן בסוגיות השונות בעניינם של מספר משיבים החשודים בעבירות נשק, לרבות סחר והחזקה. ראיות התביעה הן נסיבתיות ברובן, והן מותרות בתנאי שהן חזקות מספיק כדי להוביל למסקנה ברורה של אשמה. השופט בוחן את הראיות נגד כל אחד מהמשיבים ומוצא כי בשלב זה של ההליך קיים בסיס ראייתי מספק לכולן, לרבות תמלילי שיחות הקשורות לכאורה לנשק, הצהרות עדים והיעדר הסברים משכנעים של המשיבים עצמם. השופט מציין כי חלק מהמשיבים שמרו על שתיקה במהלך חקירותיהם, דבר המחזק את טענת התביעה. באשר לפרשנות ה"קודים" הנהוגים בשיחות, מצדד השופט בהבנת התביעה, הנתמכת גם בהקשר הכולל ובהיעדר חלופות משכנעות מצד המשיבים. השופט מתייחס גם לכשלי חקירה, וטוען כי הם אינם פוגעים באופן משמעותי בהגנת המשיבים, ומוטב להתייחס אליהם בהליך העיקרי. בבחינת מכלול הראיות, קובע השופט כי עילות מעצר סטטוטוריות בעבירות נשק חלות על כלל המשיבים. עם זאת, השופט קובע דיון נוסף לבחינת חלופות מעצר, מתוך הכרה בעיקרון לפיו עבירות מסוג זה מצדיקות בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים, אך מותיר מקום למקרים חריגים. פסק הדין מסתיים בקביעת 15.12.10 כמועד לדיון המשך, בנוכחות הצדדים הנוגעים בדבר.