עע"מ 1957/20
החלטה עליון
תקציר
בפסק דין זה החליט בית המשפט לדחות את בקשת המערער לסעד זמני עד להכרעת ערעורם. ההחלטה הדגישה את הכלל מתקנות בתי המשפט המנהליים (סדרי דין), התש"ס-2000, הקובע כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. המערער נדרש להוכיח שני קריטריונים עיקריים לקבלת סעד זמני: סיכוי טוב להצלחה בערעור ומאזן נוחות חיובי. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת לא עמדה בקריטריונים אלה. בפני הערעור עמדו משוכות משמעותיות, ומאזן הנוחות לא היה לטובתו של המערער, במיוחד משום שהרישיון המדובר היה כרוך בחשש לפעילות פלילית, שהיה חמור דיו כדי להביא להגשת כתב אישום. מתן סעד זמני עלול להנציח מצב מדאיג זה, שבית המשפט קבע כי הוא מנוגד להוראות החוק. משכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, סעד הביניים שניתן קודם לכן בוטל, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪. החלטה זו ניתנה ביום 7.4.2020.
חקיקה מקושרת
עע"מ 1957/20 שיא שי עד בע"מ נ. המפקח על השירותים הפיננסים, עליון (7.4.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.