ת"פ 2065/06

תקציר

גזר הדין הרשיע את הנאשם, אביו של יצחק, בהריגה בגין מות בנו בן השלושה חודשים. מהראיות עולה כי האב, שהיה לבדו עם התינוק בזמן שאשתו הייתה בעבודה, ניער את בנו באגרסיביות כשלא הפסיק לבכות, השליך אותו על קיר וגרם למותו ימים לאחר מכן מפגיעת ראש. השופט מכיר בחומרת העבירה, מדגיש את פגיעותו של הקורבן ואת קדושת החיים, ומציין כי ביתו של התינוק היה צריך להיות מבצרו. מעשיו של האב מחרידים עוד יותר בהתחשב בהיעדר גורמים מקלים – הפשע לא היה תוצאה של מחלת נפש או חסך חברתי. עם זאת, בבואו לגזור על הנאשם שמונה שנות מאסר, מתוכן שש שנות מאסר בפועל, מתחשב השופט בנעוריו, בעברו הנקי ובסביבה התומכת ממנה הוא מגיע. השופט שואף לאזן בין צדק לרחמים, להכיר בפזיזות ובחוסר האחריות של הנאשם תוך העברת מסר של הרתעה לחברה. גזר הדין נועד להוקיע את חומרת הפשע באופן קיצוני, בתקווה להעלות את המודעות לתופעה הנרחבת של טלטול תינוקות, שלעתים קרובות אינה מדווחת.